אין הוכחה שמחשבה לבדה יוצרת מציאות פיזית (כסף, אירועים חיצוניים, אנשים), אבל יש הרבה מאוד ראיות לכך שמחשבות משפיעות בצורה חזקה על התנהגות, תפיסה, בריאות ותוצאות חיים – ומשם כן נוצר שינוי במציאות.
עכשיו נפרק את זה רגע בלי מיסטיקה 🔭
במה המדע כן תומך ?
- אפקט הציפייה (Placebo / Nocebo)
אם אדם מאמין שמשהו יעזור לו – לעיתים הגוף מגיב בהתאם:
שחרור אנדורפינים
ירידה בכאב
שיפור במדדים פיזיולוגיים
זה לא “דמיון” – זו תגובה מוחית-ביולוגית אמיתית.
אבל: זה לא מרפא כל דבר ולא עוקף ביולוגיה.
2. נבואה שמגשימה את עצמהכשאתה חושב:
“אני לא אצליח” → אתה מנסה פחות / נזהר יותר → באמת לא מצליח
“יש לי סיכוי” → יותר יוזמה, יותר התמדה → סיכוי גבוה להצלחה
המחשבה לא מייצרת את האירוע –
היא משנה התנהגות, וזו כבר מציאות.
3. הטיית הקשב (Selective Attention)
המוח שלנו מסנן מידע. תגיד לעצמך: “יש לי מזל רע” – תראה רק את מה שלא עובד.
תגיד: “דברים טובים קורים לי” – פתאום תשים לב להזדמנויות.
המציאות זהה,
הפרשנות והבחירות שונות.
4. השפעה על סטרס ובריאות
מחשבות שליליות כרוניות:
✍מעלות קורטיזול
מחלישות מערכת חיסון
מחמירות כאב ודלקת
מחשבות מרגיעות/אופטימיות:
משפרות התאוששות
מורידות תגובת סטרס
לא קסם – נוירולוגיה.
במה המדע לא תומך ?
“אם תחשוב חזק – היקום יסדר”
“מחלה נגרמה ממחשבות רעות”
“לא קיבלת משהו כי לא האמנת מספיק”
אין לזה שום בסיס מדעי, וזה גם עלול להיות פוגעני.
אז למה המשפט הזה נשמע כל כך נכון?
כי האמת המדעית היא באמצע:
מחשבות לא יוצרות מציאות יש מאין,
אבל הן משפיעות עמוקות על ההחלטות, ההתנהגות והתגובות שלנו –
וזה כן משנה את המציאות לאורך זמן.
אפקט פלצבו
אז בואו נצלול ל־אפקט הפלצבו (והנוסבו) – נטו מדע, בלי רוחניקים מסביב.
מה זה בעצם אפקט הפלצבו?
פלצבו = טיפול בלי חומר פעיל (כדור סוכר, זריקה עם מי מלח),
שעדיין גורם לשיפור אמיתי – כי המוח מצפה לשיפור.
וזה החלק המדהים:
הגוף לא “מדמיין” שהוא מרגיש טוב –
הוא מייצר שינויים ביולוגיים אמיתיים.
מה קורה במוח ובגוף?
כשאדם מאמין שטיפול יעזור:
משתחררים אנדורפינים (משככי כאבים טבעיים)
מופעלת מערכת דופמין (ציפייה, מוטיבציה)
יש שינוי בפעילות אזורים מוחיים שקשורים לכאב, חרדה ותנועה
בסריקות fMRI רואים את זה קורה.
זה לא סובייקטיבי – זה מדיד.
דוגמאות חזקות מהמחקר
כאב
פלצבו יכול:
להפחית כאב כרוני
לפעול בדומה למורפין
וכשנותנים נלוקסון (חוסם אופיאטים) – האפקט נעלם.
כלומר: זה באמת אנדורפינים.
פרקינסון
חולי פרקינסון שקיבלו פלצבו:
הפרישו דופמין
שיפרו תנועה זמנית
וזה נמדד ישירות במוח.
דיכאון וחרדה
בחלק מהמחקרים:
30–40% מהשיפור היה פלצבו לא כי “המציאו”,
אלא כי המוח הגיב לציפייה לשיפור.
ומה זה אפקט נוסבו?
הצד האפל.
כשאדם מצפה לרע:
כאב מוחמר
תופעות לוואי מופיעות גם בלי תרופה
לחץ דם עולה, דופק משתנה
רק מלקרוא על תופעות לוואי – אנשים חווים אותן.
גבולות הפלצבו (וזה חשוב!)
פלצבו לא יעזור במקרים אחרים
לא מרפא סרטן
לא מחזיר איבר שנהרס
לא מחליף טיפול רפואי
הוא משפיע בעיקר על:
כאב
סימפטומים
תחושה סובייקטיבית
תפקוד זמני
אז מה הקשר ל“מחשבה יוצרת מציאות”?
הגרסה המדעית והאחראית:
ציפייה → תגובה מוחית → שינוי פיזיולוגי → חוויה שונה של המציאות
לא יצירה יש מאין,
בשמחה
הנה כלים יומיומיים, מדעיים לגמרי, שמנצלים את אפקט הפלצבו בלי שקרים ובלי אשליות — רק עבודה חכמה עם המוח.
עיקרון הזהב
הפלצבו עובד דרך ציפייה + טקס + חזרתיות
המוח אוהב הקשר, עקביות וסיפור ברור.
תנו לגוף “טקס” קבוע
המוח מגיב חזק לטקסים, גם אם את יודעת שהם “סתם”.
דוגמה:
כוס תה מסוימת לפני שינה
אותו ריח (לבנדר, תפוז)
אותו משפט קבוע
אחרי כמה ימים–שבועות,
הגוף לומד:
“זה הזמן להירגע / לישון / להירגע מכאב”
זה נקרא conditioning – למידה עצבית.
ניסוח ציפייה חכם (לא פנטזיה)
לא להגיד: “זה ירפא אותי לגמרי”
כן להגיד: “זה יכול להקל עליי קצת”
“יש סיכוי שארגיש יותר רגוע”
ציפייה מתונה ואמינה עובדת יותר טוב ממנטרה מוגזמת.
דברו לגוף בזמן אמת
בזמן כאב / סטרס:
“הגוף שלי יודע לווסת כאב”
“עוד כמה דקות זה יכול לרדת”
זה לא שכנוע —
זה הפחתת איום למוח → פחות סטרס → פחות כאב.
מינימליזם בתופעות לוואי
כשהמוח מחפש בעיה – הוא מוצא.
כלל זהב:
לא לקרוא רשימות תופעות לוואי לפני שימוש
לקרוא רק אחרי, ואם צריך
זה מפחית אפקט נוסבו (ההפך מפלצבו).
עוגן חושי קבוע
בחרו חוש אחד שיהיה “כפתור הרגעה”:
ריח
מגע (טבעת, אבן חלקה)
צליל קצר
כל פעם ברוגע — להפעיל אותו.
עם הזמן, גם במתח הוא יפעיל תגובת רגיעה.
מיקרו־הצלחות יומיומיות
המוח מתחזק ציפייה דרך ראיות קטנות.
בסוף היום:
“איפה היה שיפור קטן?”
“מה כן עבד קצת?”
זה בונה אמון מוחי, לא אופטימיות מזויפת.
פלצבו גלוי (כן, זה עובד!)
גם כשאתה יודע שזה “רק פלצבו” —
זה עדיין יכול לעבוד.
תגיד לעצמך:
“זה כלי שמפעיל מנגנוני ריפוי טבעיים במוח”
הידע לא מבטל את האפקט — לפעמים להפך.
איפה זה עובד הכי טוב?
כאבים קלים–בינוניים
סטרס וחרדה
שינה
עייפות
תסמינים כרוניים (לא מחלות קשות)
מה לא לעשות
להאשים את עצמך כשזה לא עובד
לדחות טיפול רפואי
לחשוב ש“אם אאמין חזק זה ייעלם”
זה כלי — לא אשמה.
לסיכום:
במקרים מסויימים כן, מחשבה יוצרת מציאות,אבל תצטרכו ללמוד להשתמש בה נכון ולא פחות חשוב היכן להשתמש בה :)