בפרק זה יש מספר ניסויים פשוטים לקטנטנים וגדולים שכולם עוסקים בביצים
זהו אחד הניסויים הפשוטים והיפים שאני מכיר.
הוא מלמד גם על תפיסה וחושים אבל גם כמה אמיתות על החיים ועקרון חשוב מאוד במדע.
מה צריך?
בפרק זה יש מספר ניסויים פשוטים לקטנטנים וגדולים שכולם עוסקים בביצים
1. סובבו את הביצים כפי שמסובבים סביבון
הביצה הקשה תסתובב מהר בעוד שהביצה הלא מבושלת תסתובב לאט
2. עכשיו עיצרו את הסיבוב ע"י נגיעה בביצה ועיזבו
הביצה הקשה תעצור מיד בעוד שהביצה הלא מבושלת תמשיך בסיבוב
למה?
החוק הראשון של ניוטון קובע שגופים נוטים להמשיך במצב המנוחה או התנועה שבו הם נמצאים. מכאן שצריך להפעיל כוח לאורך זמן בכדי לשנות את מצבם. נוזל אינו מעביר כוח בצורה יעילה ולכן יש צורך להפעיל כוח (לסובב או לעצור את הביצה) לאורך זמן רב יותר מבמצב מוצק. הביצה הלא מבושלת מכילה חלמון וחלבון במצב נוזלי בעוד שלאחר הבישול הם במצב מוצק.
הסבר - ככל שנוסיף יותר כפיות מלח צפיפות הנוזל תיגדל ולכושר הציפה יעלה עד לשלב בוהביצה תצוף
החוק המדעי כאן הוא חוק המשקל הסגולי שגילה ארכימדס. לכל חומר יש משקל קבוע ליחידת נפח. נניח קילו מים ימלאו ליטר אחד בעוד שקילו ברזל ימלאו הרבה פחות (127 מיליליטר, כעשירית הנפח). ניתן לומר שהברזל שוקל כמעט פי עשר מהמים לאותה יחידת נפח ולכן, הברזל שוקע במים.
כאשר מוסיפים מלח למים הצפיפות שלהם או המסה לנפח (כמה קילוגרמים לנפח) עולה ולכן גופים בעלי משקל גבוה יותר יכולים לצוף טוב יותר
למה אחרי הסרת המלח הביצה נשארת על הקודקוד?
הביטו היטב, הביצה נישארת עומדת על מספר גבישי מלח, אלה משמשים כעמודי תמך ולכן הביצה לא מתגלגלת.
הכניסו ביצה לתוך כוס חומץ
תנו לביצה לשבת למשך לילה ולמחרת בידקו מה קרה
למעשה עדיף לחכות כ-24 שעות לעיכול מלא של קליפת הביצה
החומצה שבחומץ תוקפת את הסידן בקליפת הביצה, נוצר פחמן דו חמצני (הבועות) והקליפה מתמוססת.
נישאר בלי קליפה ועם הקרומים של הביצה
דיון: החומץ תקף את הסידן שבקליפת הביצה ויצר תגובה כימית שתוצאותיה הגז פחמן דו חמצני ומלח סידן מומס במים (החומץ ברובו מים). נשארנו עם החלבון והחלמון של הביצה עטופים בקרומים. אבל, כפי שניתן לראות בתמונה 2, הביצה ללא הקליפה גדלה, מדוע?
הסיבה לכך היא שקרומי הביצה וגם הקליפה הם ממברנה חצי חדירה. למה הכוונה?
שקית ניילון לא מעבירה מים או אוויר ולכן ניתן לומר שהיא אטומה, לעומת זאת, לאחר שהסרנו את קליפת הביצה, מים\חומץ עברו את הקרום של הביצה מילאו וניפחו אותה. לעומת זאת החלבון שבביצה לא יצא החוצה. מכאן,קרום הביצה מעביר מים פנימה אך לא מעביר חלבונים לכן מדובר על קרום בררני (לא מעביר הכל).
עכשיו, אם תיקחו את הביצה הקשה מהניסויים הקודמים ותשרו אותה למשךלילה במי מלח, תגלו שהמלח חדר פנימה וטעמה מלוח, מכאן ניתן להסיק כי לא רק הקרום בררני אלא גם קליפת הביצה מאפשרת מעבר של מים ומלחים שונים פנימה אך מונעת יציאת חלבונים שהינם מולקולות גדולות החוצה.
מה היתרון בכך?
הוא יותר בטוח, יותר עמיד ואין לו מתחרים מבחינת ביצועים. מבצע מיוחד לזמן מוגבל