הקוד הסודי שאתם יכולים ללמוד - א.ב

מהו קוד סודי? בואו נתאר מצב שאתם מארגנים מסיבת הפתעה ליום הולדת של חבר קרוב, ואתם רוצים לשלוח הזמנה לכל החברים שלו בלי שהוא ידע שאתם מארגנים לו יום הולדת. דרך אחת לעשות את זה היא בעזרת קוד סודי.

למה דווקא קווים ונקודות?

פעם לפני שהיו טלפונים אשר יכלו להעביר גלי קול בעזרת כבלים חשמליים היית יכול להעביר מידע רק בדרכים בסיסיות כמו למשל דואר. אבל אז הגיעו שני אנשים סמואל מורס ואלפרד וייל אשר הבינו שאפשר לתקשר בלי בעיה בכלל בעזרת צירופים של זרם חשמלי. 

כאת בואו נתבונן בדוגמה שלפנינו אשר מורכבת משתי נורות צבועות או באדום או בצהוב. ליד כל צירוף של מנורות יש את הפירוש שלהם, שתי נורות אדומות אומרות 0, כאשר הנורה מימין אדומה והנורה משמאל צהובה זה 1, כאשר רק שמאל אדומה זה 2 במידה ושניהם צהובות הערך הוא 3. 

הקוד הסודי שאני מדבר עליו הוא קוד מורס קוד מורס הוא סוג של צופן החלפה (ראה הסבר אחד) אשר מחליף את הייצוג של ה א-ב העברי בשילובים של קווים ונקודות כך שלכל שילוב של קווים ונקודות אהיה רק אות אחת אשר נוכל להחליף אותו בה. 

אל תדאגו אין צורך לצייר מנורות

במקום להגיד נורה דולקת נורה כבוייה אפשר להחליף גם את הייצוג שלה בצורה של קווים ונקודות. נגיד שכל נורה אדומה תהייה "." וכל נורה צהובה תהייה "-" אז עכשיו כשאני אכתוב 

"- -" (שני קווים) אתם אתם שמכירים את הצופן תדעו שזה אומר שרציתי לכתוב את הספרה 3.

אז קוד מורס עובד בדיוק ככה, לכל אות יש ייצוג של קווים ונקודות אשר אפשר לכתוב בהודעה כך שרק מי שיודע מה כל רצף של קווים ונקודות אומר יכול לקרוא את ההודעה (בדרך כלל בין אות לאות כותבים "," כדי שהקורא יבין שעברנו מאות אחת לשנייה.

הכיוון של קוד מורס הוא באותו הכיוון של השפה בגלל שכל מה שאנחנו עושים זה להעביר אות בייצוג אין שום צורך להפוך את הכיוון. עכשיו גם אתם יכולים להתנסות. למטה יש תמונה של קוד מורס בעברית שאתם יכולים בעזרתו לשלוח הודעות סודיות לכל מי שמכיר גם הוא את קוד מורס בעברית. ואם אתם רוצים לעשות קוד משלכם זה בכלל לא בעיה תעשו טבלה של כל האותיות בעברית כאשר יש לייד כל אות מקום ריק ופשוט תכתבו צירוף של קווים ונקודות, אבל חשוב מאוד לזכור שלכל אות אהיה ייצוג אחד בלבד של קווים ונקודות שיש רק לו!!! אחרת לא אהיה אפשר לפענח את הקוד. 

צופן החלפה הינו צופן אשר אשר מחליף באופן שרירותי אות אחת בסימן אחר המיצג אותה. למשל נחליט שאת האות "א" נייצג בעזרת הסימן "@". עכשיו בכל פעם שאנחנו נשתמש בסימן "@" כל מי שמכיר את הצופן הספציפי הזה ידע שאנחנו בעצם כתבנו את האות "א"