מה בין תיבת נגינה לזיכרון המחשב?

מה הקשר בין תיבת נגינה לדיסק קשיח? או איך המוזיקה הביאה להתפתחות הזיכרון במחשב.

ההתחלה

פעם פעם אפשר היה לשמוע מוזיקה רק כשמישהו ניגן אותה. יוצרי שעונים במאה ה-18 (1700+) התחילו לבנות תיבות נגינה שהשמיעו מוזיקה וכך ע"י מתיחת קפיץ אפשר היה להאזין למוזיקה בכל מקום ובכל זמן. איך תיבת הנגינה עובדת?

שימו לב לצילום, יש כאן תוף עם בליטות (מימין) ומסרק (משמאל). סיבוב התוף גורם לתנועה של הבליטות שעליו ואלו נתקעות במסרק ומזיזות את שיני המסרק. הזזת השיניים נותנת צליל וכל שן מייצגת תו כך שמסרק עם 7 שיניים נותן לנו את כל התווים (דו, רה, מי, פה, סול, לה, סי). הבעיה בתיבת הנגינה היא כמובן מנגינה קצרה יחסית, נוכל להאזין לדקות ספורות וכל תוף של תיבת נגינה מנגן מנגינה מסויימת ובדר"כ לא מורכבת ביותר.

התקליט

את התקליטים והמכשיר להשמעתם (הגרמופון שהתפתח לפטפון) המציא היהודי אמיל ברלינר בשנת 1887. התקליט הוא דיסק שטוח שיש בו חריץ הנע בספירלה מהשולים למרכז. בתוך החריץ יש שקעים שמייצגים את הבליטות במכונת הנגינה. את המסרק של תיבת הנגינה מחליפה מחט שעולה ויורדת לפי השקעים וכך יוצרת צליל. בדומה לתוף תיבת הנגינה גם כאן, כל תקליט מייצג את המנגינה שהקליטו עליו בהבדל חשוב, מגוון הצלילים עצום וכמות המידע מאפשרת האזנה במשך זמן רב. עד היום, יש להקות שמקליטות שירים על תקליטים ומי שרוצה להאזין למוזיקה באכות מושלמת יאזין לתקליט! האכות עולה בהרבה על כל מדיה דיגיתלית.

השינוי הגדול - מדיה שניתן לכתוב עליה שוב ושוב

אז אני יודע שאתם חושבים על דיסקים אבל אנו בשנת 1963 בה חברת פיליפס הציגה את קלטת השמע או פשוט קסטה - מארז מלבני עשוי פלסטיק שבתוכו סרט מגנטי. הסרט המגנטי עבד בדומה לתיבת הנגינה והתקליט עם שינוי אחד חשוב, אפשר היה להקליט על הקסטה מחדש. שדות מגנטיים ניתנים לשינוי ולכן קיבלנו אביזר הקלטה ושמע רב שימושי. ובדומה לתקליט ולתוף גם הקסטה הסתובבה והסרט המגנטי נקרא ע"י הטייפ או הווקמן.

המחשב

בשנות ה-80 של המאה ה-20 קסטות וטייפים שימשו כאמצעי זיכרון למחשבים ואז בא תהליך מיזעור, יצרו תקליט קטן אבל מגנטי, שילוב של הקסטה עם התקליט. התוצאה הייתה דיסקט. המחשב הראשון שלי הופעל ע"י דיסקטים כאלה והמשחק הראשון שהרצתי עליו היה קרב בין שתי חלליות, אחת עיגול עם קו והשניה חצי עיגול עם קן, היריות היו נקודות לבנות במסך...

זמן קצר אחר כך הופיע הדיסק הקשיח, למעשה דיסקט אבל בנוי טוב בהרבה, שריד יותר ונמצא בתוך המחשב! הדיסק הקשיח הראשון שראיתי היה של 20 מגה (רק לשם השוואה, רוב התמונות באתר הן בין 0.1 ל-2 מגה...) כך שבמקרה הטוב דיסק כזה יכל להכיל 200 תמונות ובמקרה הרע אולי עשר.

זיכרון בזק - פלש

כיום הדיסקים הקשיחים נעלמים ומוחלפים בזיכרון פלש. סים, דיסק און קי, כרטיסי זיכרון וגם דיסקים קשיחים מבוססים על מערכת שונה. לא מדובר בתקליט (דו מימדי) שמסתובב ולכן נהרס כי אם בגוף תלת מימדי קבוע או דיסק מצב מוצק שגם תופס פחות מקום ליחידת זיכרון.

וזו כבר אינה תיבת נגינה.