מערכת הצתה

מערכת ההצתה במנוע בעירה אחראית להצתת תערובת הדלק-אוויר בצילינדרים של המנוע ברגע הנכון ליצירת בעירה מבוקרת, הפקת כוח להנעת הרכב.

ישנם כמה סוגים של מערכות הצתה המשמשות במנועים שונים:

מערכת הצתה קונבנציונלית:

מערכת זו כוללת רכיבים כמו סוללה, מתג הצתה, סליל הצתה, מפיץ, מצתים וחוטי מתח גבוה. המצבר מספק כוח חשמלי, סליל ההצתה מגביר אותו והמפיץ מכוון את זרם המתח הגבוה למצת הנכון בזמן הנכון.

מערכת הצתה ללא מפיץ (DIS):

מערכת זו מבטלת את המפיץ ומשתמשת בסלילים בודדים עבור כל מצת או חבילת סלילים אחת לכל זוג צילינדרים. זה יעיל ומדויק יותר מהמערכת הקונבנציונלית מכיוון שהוא מבטל את המפיץ המכני, תוך הסתמכות על יחידת בקרת המנוע (ECU) כדי לשלוט בתזמון ההצתה עבור כל צילינדר.

מערכת הצתה ישירה (DIS):

ידועה גם בשם הצתת סליל-על-תקע, למערכת זו יש סלילי הצתה בודדים המורכבים ישירות על כל מצת. הגדרה זו מפחיתה את ההתנגדות החשמלית, משפרת את היעילות ומאפשרת בקרת תזמון מדויקת יותר על ידי ה-ECU.

מערכת הצתה אלקטרונית:

החלפת הנקודות המכניות במערכות הצתה ישנות יותר, מערכות הצתה אלקטרוניות משתמשות ברכיבי מצב מוצק כמו טרנזיסטורים ומודול בקרה כדי לשלוט בתזמון ההצתה. מערכת זו מציעה אמינות טובה יותר, דיוק תזמון משופר ודורשת פחות תחזוקה.

תהליך ההצתה כולל בדרך כלל את השלבים העיקריים הבאים:

יצירת מצתים: סליל ההצתה (או סלילים) מייצר זרם מתח גבוה הנשלח דרך חוטי המצת אל המצתים.

בקרת תזמון: יחידת בקרת המנוע (ECU) או מודול בקרת הצתה קובעים את התזמון האופטימלי עבור הניצוץ להצית את תערובת האוויר והדלק בתוך כל צילינדר. תזמון זה חיוני לביצועי המנוע, יעילות הדלק ובקרת הפליטה.

הצתת מצת: זרם המתח הגבוה מקפיץ את הפער בקצה המצת, ויוצר ניצוץ המצית את תערובת האוויר והדלק הדחוס בתוך הצילינדר.

בעירה: לאחר ההצתה, תערובת האוויר והדלק נשרפת במהירות, ויוצרת גזים מתרחבים המאלצים את הבוכנה למטה ומניעים את המנוע.

מערכות הצתה מודרניות מסתמכות לרוב על חיישנים, כמו חיישני מיקום גל ארכובה וחיישני מיקום גל זיזים, כדי לספק נתונים בזמן אמת ל-ECU, המאפשרים תזמון מדויק יותר וביצועי מנוע כלליים טובים יותר.