לצמחי בר יש מנגנון הישרדות מעניין, הזרעים נובטים לאורך זמן רב.
אז איך זה שהזרעים בחנות נובטים מיד?
מנגנון הישרדות
צמחי בר ובמיחד צמחי מדבר צריכים להבטיח שהזרע לא ינבט סתם עם הגשם הראשון. ומה אם מדובר על שנת בצורת?
לכן, צמחים ובמיוחד צמחי מדבר פיתחו שיטות שונות לקבוע מתי אפשר לנבוט.
ובקצרה, הזרע סופג את המים מהגשם הראשון, אבל עדיין לא נובט, יש הכנה לנביטה אך הזרע מחכה להתייבשות הקרקע. רק לאחר קבלת עוד מים הזרע ינבט. בחלק מהמקרים יש חומרים מעכבי נביטה שצריכים להישתף ובחלק מנגנונים המקשים על קליטת המים. עוד קצת על מנגנוני הנביטה של צמחי המדבר תוכלו לראות בכתבה של נתנאל אליסון בלינק למטה.
לניסוי שלנו, אפשר לתאר את הנביטה כקליטת מים והתייבשות שוב ושוב כאשר בכל שלב הזרע מוכן יותר לנביטה. בזרעים של צמחי בר יש שונות גדולה יותר במועד הנביטה ובצמחי תרבות?
הניסוי
מתרת הניסוי שלנו להבין האם גם בצמחי תרבות קיימת שונות בנביטה ואם כן, איך גורמים להם לנביטה אחידה.
מה עושים?
נבחר זרעים לא מטופלים (לא זרעי משתלה), לדוגמא זרעי תירס או שעועית למאכל.
לכל טיפול ניקח לפחות עשרה זרעים, נכניס למבחנה ונרשום:
לא מטופל
טיפול 1
וכך הלאה.
ומה הטיפולים?
כפי שאמרנו, צריך לתת לזרעים מים ואז לייבש לםני שזורעים אותם.
אז טיפול ראשון - נוסיף קצת מים ונשרה את הזרעים למשך יום
טיפול שני - נוסיף מים יחד עם מלח
אתם יכולים לחשוב על טיפולים נוספים, שמן? סבון וחומרים נוספים שאנו פולטים לסביבה.
לאחר ההשריה יש לייבש את הזרעים על נייר מגבת למשך יומיים
ואז לזרוע אותם.
ניתוח התוצאות
מתי יש נביטה? כמה זרעים נבטו?
נבדוק כמה זרעים נבטו לאחר 3 ימים, נניח שבטיפול 1 נבטו 4 מתוך עשרה ובטיפול 2 2 מתוך עשרה.
נבדוק כמה זרעים נבטו לאחר 6 ימים ולאחר 9 ימים.
המעקב לאורך זמן יתן לנו מבט על אופי הנביטה, הטיפולים השונים יתנו לנו מדד על מה משפיע לטוב או לרע על שיעור הנביטה.
אם נחזור על הניסוי לפחות שלוש פעמים נוכל גם לבצע ניתוח סטטיסטי של התוצאות.
אם בצעתם את הניסוי, האם באמת צמחי תרבות נובטים בצורה אחידה? האם טיפול זרעים (priming) משפר את אחידות הנביטה?
האם טיפול כזה יכול לשפר נביטה של צמחי בר?