נסביר את הקשר בין צבעים פיזיקליים וננו חלקיקי זהב לבדיקות וירוסים
כיצד חקר היחסים בין טפיל לפונדקאי הביא לפריצת דרך בתחום העריכה הגנטית בצמחים.
נסביר את הקשר בין צבעים פיזיקליים וננו חלקיקי זהב לבדיקות וירוסים
צבעים פיזיקליים נוצרים משבירת קרני השמש במבנה הגבישי של החומר וזאת בדומה למנשרה שמפרקת את האור לצבעים השונים.
אלה אינם פגמנטים שבאמת צובעים חומר. היתרון הגדול בצבעים פיזיקלים הוא שכל עוד המבנה שיותר אותם נשמר הם לא ידהו. כולנו יודעים שחולצה צבעונית דוהה עם השנים ומאבדת מצבעה, דבר זה לא קורה עם צבעים פיזיקליים. פרפרים וציפורים רבות משתמשות בצבעים אלה ולכן פעמים רבות אנו גם רואים שינוי קל בגוונים בהתאם לשבירת קרני השמש.
אבל, יצירת צבעים פיזיקליים נפוצה גם בתעשיה וכולנו נחשפנו לתוצריה בעת מגפת הקורונה.
בקישור למטה ניתן לראות כיצד מייצרים ננו-חלקיקי זהב בגדלים שונים, כל גודל (וצורה) נותנים צבע שונה.
בעבר השתמשו בצבעים אלה לצביעת חלונות בשל עמידותם הגבוהה והיום?
מסתבר כי לננו-חלקיקי זהב יש יכולת ספיחת חלבונים גבוהה. אז אם יש לי נוגדנים כנגד וירוס מסויים (נניח וירוס שפעת או וירוס הקורונה) אני "צובע" אותם בעזרת חלקיקי הזהב.
כאשר אנו מבצעים בדיקת אנטיגן, אנו מערבבים את דגימת הרוק שעשוייה להכיל את הוירוס יחד עם הנוגדנים המסומנים, תערובת זו נעה בתוך נייר עד לאזור בו יש נוגדנים נוספים כנגד הוירוס. נוגדנים אלה קשורים לנייר ולכן לא זזים עם שאר הדגימה. הוירוס יקשר לנוגדנים שעל הנייר ולנוגדנים הצבועים. נוגדנים שלא ניקשרו ימשיכו לפס הביקורת שם יש נוגדנים אחרים שקשורים לנייר, אלא שנוגדנים אלה נקשרים לנוגדנים הצבועים.
וכך, פס הביקורת תמיד יצבע ופס הדגימה יצבע רק אם הוירוס קיים.
סיכום התהליך מתואר בתמונה למטה.
הוא יותר בטוח, יותר עמיד ואין לו מתחרים מבחינת ביצועים. מבצע מיוחד לזמן מוגבל