אבולוציה

מובאים כאן ראשי פרקים קצרים וקישורים להרצאה על אבולוציה
מתורת דרווין ועד עיקרון ההכבדה כאשר החלק השלישי והאחרון עוסק בהשקפת היהדות על נושא זה.

מאמר זה מקושר להרצאה המסבירה את תורת האבולוציה כפי שאנו מכירים אותה היום. 

בחלק הראשון:

נתחיל בתורת דרווין
נמשיך לגנטיקה
ולפיענוח מבנה ה-DNA וכיצד גילוי זה מחבר בין הגנטיקה לתורת דרווין.
בחלק השני נסקור את עיקרון ההכבדה 

ובחלק השלישי ננסה להבין איך כל זה מסתדר עם היהדות ומה ניתן ללמוד מכך על קיום המצוות 

חלק ראשון

תורת דרווין

צ'ארלס רוברט דרווין יוצא ב-1831 למסע סקר לאיי הגלפאגוס.
דרווין בשלב זה הוא חוקר צעיר בתחילת דרכו, במסגרת תפקידו הוא שולח אוספים עצומים של ציפורים ומאובנים. תוך כדי תעוד צורות החיים השונות אותן הוא פוגש במסע דרווין מגיע להבנה שבעלי החיים התפתחו מאב קדמון משותף. התפתחות זו נעשתה לפי תנאי הסביבה.
דרווין מגדיר מספר מושגים באבולוציה:

• ברירה טבעית
• לחץ סלקטיבי

תורת דרווין גורסת כי באוכלוסיה קיימת שונות בין פרטים שונים ובעקבות לחץ סלקטיבי הפרטים המתאימים ביותר לתנאי הסביבה שורדים ומעבירים את תכונותיהם לדורות הבאים. בצורה זו משתנות אוכלוסיות ונוצרים מינים חדשים. בצורה זו השתנו קופים, התפתחו והפכו לבני האדם של ימנו.

קצת על גנטיקה

גרגור מנדל (1822-1884) הוא כומר צ'כי שלמעשה הניח את הבסיס למדע הגנטיקה.
מחקריו שעסקו בתורשת תכונות (בצמחי אפונה) נלמדים עד היום.
נסקור את הגנטיקה המנדלינית ונחשף לעיקרון נוסף באבולוציה - סחף גנטי. 
עיקרון הסחף הגנטי אומר שבקבוצות קטנות תכונות עשויות להעלם למרות שאין להן חיסרון עלפני תכונות אחרות. 

DNA גנטיקה ואבולוציה

ה-DNA הוא החוליה המקשרת בין הגנטיקה של מנדל לתורת האבולוציה של דרווין.
בתמונה למטה נראה רצף DNA שמקודד לרצף חלבון. החלבון מאפשר תכונה מסויימת עליה מופעל הלחץ הסלקטיבי (הברירה הטבעית). כאשר חלה מוטציה ב-DNA נקבל שינוי בחלבון וכך שינוי בתכונה.
בצורה זו נוצרת שונות באוכלוסיה ופרטים שקיבלו תכונה טובה יותר יורישו אותה לדורות הבאים.

חלק שני

עיקרון ההכבדה

עיקרון ההכבדה נוסח ע"י פרופסור אמוץ זהבי מאוניברסיטת תל-אביב.
העיקרון מנסה להסביר תופעות חסרות היגיון אבולוציוני כגון אלטרואיזם, זנב שמפריע או התנהגות הרסנית.
העיקרון מחפש את הרווח האבולוציוני שיש בתופעה ולמרות שעיקרון ההכבדה אופיין לראשונה באוכלוסיות זנבנים (ציפור חברתית), העיקרון נמצא גם בחיידקים ופטריות בהן אין חיי חברה.
ואם ניקח את דוגמת הטווס:

הטווס חי ביער סבוך, אם זכר מצליח לשמור על זנב מושלם כניראה שהוא ממש מוצלח בהתחמכות מטורפים והשגת מזון, לכן כדאי לנקבות להזדווג איתו. הרווח בזנב גדול בולט ומכביד הוא דווקא הצלחה ברוויה.
בהרצאה נתיחס לדוגמאות נוספות כולל להתנהגות אנושית.

חלק שלישי

ומה אומרת היהדות על האבולוציה?

פרק זה הוסף להרצאה המקורית בעקבות מפגשים עם תלמידים חרדים שרבים מהם אינם מקבלים את תורת דרווין ואף מתנגדים ללימוד תורת האבולוציה.
כמדען ויהודי מאמין לא הצלחתי להבין את הסתירה בין המדע והיהדות - וזאת כיוון שלדעתי סתירה זו אינה קיימת.
נזכרתי בהרצה של הרב גורן זצ"ל בדיוק על נושא זה והחלטתי לבדוק מה עמדתם של גדולי חכמי ישראל.
נעזרתי בספר "השותפות הגדולה" מאת הרב יונתן זקס זצ"ל שהיה הרב הראשי של חבר העמים הבריטי.
בסיפרו הרב מקדיש שני פרקים לאבולוציה, הראשון מסביר והשני מביא דעות של רבנים שונים.
בשל ריבוי המקורות החלטתי לסנן את הרבנים לכאלה שחיו לפני תנועת ההשכלה כך שדעתם לא "תזוהם" ע"י שום רעיון חדשני העשוי לתמוך באבולוציה. לשמחתי מצאתי כי מלבד הרמב"ם, רבנים שונים לאורך ימי הביניים למעשה תומכים במדע האבולוציה. 
אביא כאן מראה מקום אחד שהפתיע אותי במיוחד:

"הרמב"ם (1135-1204) קובע כמה פעמים שאין לקרוא את סיפור הבריאה בבראשית א כפשוטו." מורה נבוכים פתיחה עמ' ח (תרגום יוסף קאפח)   "אם תתבונן במעשים האלוהיים...לפי שאין לצאת מן הקצה אל הקצה הנגדי בבת אחת" מורה נבוכים ג לב. 

למעשה הרמב"ם בחוכמתו מנסח כאן את תורת דרווין יותר מ-600 שנים לפני שנכתבה.
אינני סבור שבמספר שקפים אשכנע את המתנגדים לתורת האבולוציה והדוגלים בבראיתנות כי אין סתירה בין הכתובים למדע. אולם אני מקווה כי תוכלו לראות שיש מגוון דעות בארון הספרים היהודי וחלקן תומכות מאוד.
יותר מכך, הבנת מעשה הבריאה, בין השאר ע"י מדע האבולוציה, שופכת אור על קיום המצוות ועל העולם באחרית הימים.