איך מדפיסים על חולצה?
לכבוד שבוע החלל קיבלנו משימה לבנות דגם של מערכת השמש. יכולנו לבנות דגם קלקר כמו כולם אבל רצינו משהו מציאותי יותר ושונה - חשבנו על פלנטריום סיימנו עם הולוגרמה.
איך מדפיסים על חולצה?
הדפסת מסך היא למעשה טכניקה נפוצה ביותר לקישוט פריטים מותאמים אישית. מי שלומד אומנות, עיצוב וטקסטיל יתקל בשיטה שנתאר בהמשך. ניתן להשתמש בה על מוצרי בד רך, כמו חולצות ותיקים, כמו גם על מוצרים עם משטחים קשים כמו כוסות ועטים. השלבים הם בחירת תמונה, העתקה לרשת עם חורים זעירים, הצמדת הרשת לחולצה, צביעה דרך הרשת ולבסוף קיבוע הצבע לבד ע"י חום.
החלק שמעניין אותנו הוא העתקת התמונה לרשת וקיבוע הצבע לבד. איך זה עובד?
שלב ראשון - אנו צובעים את הרשת באימולסיה
שלב שני – שמים על האימולסיה שקף עם התמונה
שלב שלישי – קיבוע האימולסיה בעזרת אור
שלב רביעי – שטיפה
אם כן, האימולסיה רגישה לקרינת UV כך שחשיפה לקרינה זו גורמת לה להתקשות על הרשת ולהפוך אותה אטומה. המקומות שמוסתרים ע"י התמונה לא חשופים לאור ולכן ניתן לשטוף מהם את האימולסיה וכך רק מקומות אלה ישארו חשופים ויאפשרו לצבע לעבור דרך חורי הרשת. למעשה אנו מכינים מסכה בדמות התמונה.
אבל איך האימולסיה עובדת?
תחליבים רגישים לאור מורכבים משלושה אלמנטים בסיסיים: גורם רגיש לאור, מים ומוצקים.
הגורם הרגיש מגיב לאור אולטרה סגול ומוצקים מורכבים למשל מ-PVA (פולי ויניל אלכוהול, תמונה 1).
ה-PVA מקשרים בין מולקולות הגורם הרגיש לאור ליצירת מוצקים בלתי מסיסים במים.
למעשה אור UV הנו אור בעל עוצמה גבוהה וידוע ביכולתו לשבור קשרים כימיים. קבוצות ההידרוקסיל OH הן קבוצות ראקטיביות ולכן יצרו קשרים כימיים חדשים בקלות יחסית ואפילו יצאו מהמולקולה. מכאן, ערבוב של חומר רגיש לקרינת UV עם פולימר עמוס בקבוצות OH מאפשר צילוב של שרשראות הפולימר ויצירת מסך בלתי מסיס ובלתי חדיר (תמונה 2).
עכשיו כשהבנו כיצד האימולסיה הופכת למסך בלתי חדיר בשל חשיפה לאור, כיצד הצבע מקובע לבד?
הצבע בו משתמשים הנו צבע אקרילי ומכאן מורכב מתערובת של פיגמנט (שנותן את הצבע) ומספר חומרים (מתיל מתאקרילט (MMA, C5O2H8), אתיל אקרילט (EA, C5O2H8) ו-n-בוטיל אקרילט (nBA, C7H12O2)) שיחד יוצרים פולימר. החימום מייבש את הצבע ומספק את האנרגיה הדרושה להצלבה בין שרשראות הפולימר וכך נוצרת שוב מסכה בלתי חדירה, או במילים אחרות, הצבע נדבק לבד והופך לחלק ממנו.
אז קודם כל בוחרים תמונה ומדפיסים על שקף.
שימו-לב שהרזולוציה לא מאוד גבוהה אז כדאי לבחור משהו גדול יחסית בלי קוים עדינים. זברה או צללית של חיה יעבדו מצויין.
ניקח את האימולסיה ונצבע את הרשת בשיכבה דקה ואחידה.
נשים ליבוש במקום חשוך. שימו-לב, ברגע שהאימולסיה תתייבש חשיפה לאור תגרום לפולימריזציה שלה ולא נוכל להטביע בה את התמונה שבחרנו.
לאחר ייבוש הרשת נשים את השקף ונחשוף לאור.
נשטוף במים ונראה שרק התמונה נשטפת בעוד שאר האימולסיה התמצקה.
בשלב זה נבצע חשיפה נוספת לאור והמסכה שלנו מוכנה.
ומה יוצא בסוף?
הוא יותר בטוח, יותר עמיד ואין לו מתחרים מבחינת ביצועים. מבצע מיוחד לזמן מוגבל